אברהם ורחל יקותיאל

אברהם ורחל יקותיאל / מאת בתם יעל חסיד

"שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים ניגוניך אבי ושירייך אמי, בדפקי נעוֹרים ושבים..."

 

חזק ומרגש השיר המפורסם "ניגונים", כאילו נכתב על בית אבא, אברהם יקותיאל,

בכור בניהם של נתנאל וזילפה יקותיאל, שנולד בשנת תרנ"ו (1896) בהראת.

אברהם עסק במסחר שטיחים ופרוות קראקול. מלחמת העולם השנייה הביאה מצוקה כלכלית קשה וכאשר קהילת קאבול הזמינה אותו, שיכהן כרב, מלמד, מוהל ושוחט, אבא נענה משום שאלו היו התחומים הקרובים לליבו.

בתפקידו זה זכה אבינו להערכה ולכבוד מאנשי קהילת קאבול, בהיותו אדם צנוע, ידען, דרשן בחסד, אדם כריזמטי ובעל הדרת פנים ויושר רב.

בלילות לאור עששית ישב עם שלושת הבנים: צבי, שמעון ויעקב ולימדם משניות, גמרא, פיוטים וטעמי המקרא, כאשר הוא מקריא בקולו הערב והבנים חוזרים אחריו. כמאזינות ישבו מהצד, אמא רחל והבנות. היה זה בית שנוהל בחינוך מוסרי גבוה, הסתפקות במועט, צניעות וקשר חזק לדת ישראל וכמיהה לעלות לירושלים.

בשנת תשי"א (1951) המשפחה עלתה לארץ, למעברת תל-עדשים ואח"כ לתל-אביב.

 

אבא כמקובל, דרש בבית הכנסת "ישועת ישראל" שהקים מולא מיכאל הראתי ז"ל בשכונת שפירא בתל אביב. כאשר שב לביתו בשעה היעודה, עלה על יצועו ונפטר בשנתו "מיתת נשיקה" בט"ז בשבט תשל"ה. יהיה זכרו ברוך.