שיר קינה ליהודה
שיר קינה ליהודה
יום פטירתו חל ביום ששי ח' בכסלו
הביאה למערכת: דינה כה
אחי יהודה הי"ד עלה לארץ, בהצטרפו למשפחת אבי ע"ה, בגיל 8. נרצח בגיל 24 ביום ח' בכסלו תשי"א.
שירי קינה אלה שמעתי מאמי בת שבע כהן ע"ה, שאמרה אותם, מדם ליבה ודמעות בעיניה באבלה על בנה, אחי, יהודה הי"ד. עד יומה האחרון, במר עליה ליבה, חזרה ושיננה קינות אלו.
שירי קינה / נשמעו מפי בת שבע כהן ז"ל ותורגמו ע"י בנותיה: תמר, זילפה ודינה
שירי קינה /
נְמָאזִי שׁוֹם קַרִיבִּי רוּ בְּמַן כַּרְד
דְלַם גַ'בְּלוּן זַד יָאד וַטַן כַּרְד
נְמַידוֹנַם פְּדַר בּוּד יָא בְּרָאדַר
סַלָאמַת בָּאשֶה הַר כַּס כֶּה יָאד מַן כַּרְד.
דְרַכתוֹן סָאיֶיה דָארַן מָא נַדָארִים
הַמֵה הַמְסָאיֶיה דָאַרן מָא נַדָארִים
בְּרִים פִּיש כוֹדָאי כוֹד בְּנָאלִים
אַז כִּי כַּמְתְרִים טָאלֶה נַדָארִים
סַרַם דַרְד מִיכּוֹנֶה כּוּ מָאדַרִי מַן
דוֹ דַסְתַש רָא בְּגִירֶה דַר סַרִי מַן
כֶּה שָׁאיַיד כוּב שַׁוֶה דַרְד סַרִי מַן
דְרַכְתֶה עַקְרַבּוֹן שָׁאכַש דוֹ סַר בּוּד
כוֹדוֹש פִּירוּזֶה בַּלְגַש עַסַל בּוּד
הַמוֹן רוּזִי כֶּה עַזִיזַש בָּא סַפַר בּוּד
כוֹרָאךּ מָאדַרַש כוּן גִ'יגַר בּוּד.
וַלָאיַית דוּר, מַן אַז דוּר, וַלָאיַית
דוּאָה מִיכּוֹנַם בָּאשִׁי סַלָאמַת
דוּאָה מִיכּוֹנַם אָמֵן בְּגוּיִי
דִידָארָאה נַמוֹנֶה בָּא קִיוֹמַת.
דְרַכְתוֹן דַר הַוָוא סִיבּ הָא בְּפָּאיִין
צִ'י מוֹוְסֶם בּוּד מָא כַּרְדִים ג'וֹדָאִי ?
הַר כַּס כֶּה מַן וְתוֹ רָא אַז הַם ג'וֹדָא כַּרְד
מִיוֹן רוּז נַבִּינֶה רוּשְׁנָאיִי.
נוֹן גַנְדוֹם נַיָאפֶה בְּגַדָאיִי
בְּדוֹרְיָאה קַרְק שַׁוֶה מוֹנַנְד מָאיִי
בְּקוֹרְבּוֹן גוֹל זַרְד חִיָאבוֹן
סַרָא וְחוֹנֶה בְּרָאי מַן גוֹזָאשְׁתִי וֶרוֹן
אַגַר דוֹנַם כֶּה בַּרֶה גָ'אן כֶּה מִיָאיַיד
סְרָא רָא גוֹל בְּכָּארַם כּוּצֶ'ה רָא רֵיוֹן.
נְוִיסַם בָּא דַר וְדִיוָאל חוֹנֶה
נַמוֹנְדֶה אַז מַן יַג נְשׁוֹנֶה.
אַגַר גוֹפְתַן צִ'י שׁוֹד סָאיֶיה בּחוֹנֶה
בְּגִיד גַשְׁתֶה אַז אִין קַמָאהָאי זַמָאנֶה.
אַז פִּישַׁם דוּרִי כֶּה הִיץ' חַבַּר נִיסְת בְּרָאיַים
פַלַק זַכְם מַן רָא נָאסוּר כַּרְדִי
ג'וֹנָאיְי שִׁירִין רָא אַז מַן דוּר כַּרדִי
רוּז קַרָאר, שַׁב כָאבּ נִיסְת בְּרָאיַים
מִיכָאם כֶּה בְּפַּרַם בִּיָיאיַים פִּישַת
אַפְסוּן כֶּה אַפְסוּן כֶּה הִיץ' פַּר בָּאלִי נִיסְת מַרָא
דוֹלַם דִיוָאנֶה בּוּד דִיוָאנֶה תַר שׁוֹד
רַבָּאת כּוֹהְנֶה בּוּד וֶרַוֹנֶה תַר שׁוֹד
הַנוּז כֶּה זַכְם דֶלַם סַר וָא נַכַּרְדֶה
בָּאלָאיְי זַכְם מַן זַכְם דִיגַר שׁוֹד
צְ'רָא אַז מַן כַּנָארֶה מִיכּוֹנִי תוֹ ?
גִ'יגַר רָא פָּארֶה מִיכּוֹנִי תוֹ ?
דֶל בִּיצָ'ארֶה דָארַם אַז ג'וֹדָאיִי
גִ'יגַר סַג-פָּארֶה דָארַם אַז ג'וֹדָאיִי
בְּנָאלַם דַרד מַן כַּמְתַר נַמִישֶׁה
זְמֶסְתוֹן גוֹל בְּרָאי מַן מֵייסַר נַמִישֶׁה
קַרִיבַּם קַרִיבּ בִּי נַוָואיַים
צִ'ון אַבְּר תִירֶה בַּר רוּיְ הַוָאיַים
כֶּה אָהוּ בַּרֶה אַז מָאדַר ג'וֹדָאיַים.
סַרִי רָאיַית נְשִׁינַם מֶסְל זָאקִי
לַבַּם חוֹשְׁכֶּה זְבּוֹנַם דָארֶה דָאקִי
הַר כַּס כֶּה אַז בַּרֶה מַן בִּיָארֶה יַג סוֹרָאקִי
סְבַּנְגַ'ש מִידַהַם אַסְבּ יַרָאקִי
סַרִי רָאיַית נְשִׁינַם חַסְתֶה חַסְתֶה
גוֹל נַרְגִיס בְּצִ'ינַם דַסְתֶה דַסְתֶה
גוֹל נַרְגִיס מַן בּוּיִי נַדָארֶה
דֶלַם טָאקַת דוּרִי נַדָארֶה.
גָאיִי חַנְדַם בְּרוּז אָשְׁנָאיִי
גָאיִי גֶרְיַים בְּרָאי רוּזָאי ג'וֹדָאיִי
פַלַק כֶּה בַּנְדֶה בַּנְדַם ג'וֹדָא כַּרְד
רַפִיק הַם אוֹתָאקַם ג'וֹדָא כַּרְד
נַזַר בָּא דְרַכְת בָּאדוֹם דָארַם
נֶה שַׁב חָאב נֶה רוּז אָרוֹם דָארַם
גַר בְּבִּינַם יַג בָּאר דִיגַר
בְּמִירַם דִיגַר אָרְמוֹן נַדָארַם.
סַרָאי גַרְדַנַת מוֹנַנְד שִׁישֶׁה
קַמוֹנַת אַז דֶלַם בִּירוֹן נַמִישֶׁה
קַמוֹנַת אַז דֶלַם גַשְׁתֶה דְרַכְתִי
כַּרְדֶה רִישֶׁה כַּשִׁידֶה שָׁאך בָּאלִי.
קַרִיבּ קוֹרְבַּתַם דוֹ צַ'שְׁם גוֹרְיוֹן, יָא נַסִיב
אַגַר צַ'רְך גַרְדוֹן אַז וַטַן מַן רָא אָוָארֶה כַּרְד
כּוּ בְּכּוּ מַנְזֵל בְּמַנְזֵל
דֶל פַּרִישׁוֹן, יָא נַסִיב
בְּרָאי מַן בִּיָארִין אָבּ כוֹרְדַן
בְּבָּאלִינַם בִּיָאיִי וַכְת מוֹרְדַן
בְּבָּאלִינַם בִּיָאיִי מַן רָא בְּבִּינִי
צֶ'ה תוֹוְר ג'וֹן שִׁירִינַם בָּא חַ'ק סְפּוֹרְדִם
גוֹל תַשְׁנֶה בְּרוּי אָבּ בְּבִּינִי
מֶסְל מַן דַר חָאבּ בְּבִּינִי
בְּקוֹרבּוֹן שְׁוַום אֵיי הַפּ נַבָּאטַם
סַתַם בַּר מַן נַכּוֹן תָא בַּר חַיָאתַם
סַתַם בַּר מַן נַכּוֹן כֶּה מַן מִימִירַם
פַּשִׁימָאן מִישַׁוִי בַּעד אַז רַוָאתַם.
סַפַר כַּרְדִי סַפַר דוּרִי כַּרְדִי
דֶל מַן רָא לוֹנֶה זַמְבּוּר כַּרְדִי
אֶלָא אַסְבּ סְפִיד ג'וֹנַת בְּנָאזַם
בְּרָאי גַרְדְנַת תוֹקִי בְּסָאזַם
אַגַר מַן תוֹ רָא יַג בָּאר דִיגַר בְּבִּינַם
סַרִי סוֹמְבִּי תוֹ רָא פִּירוּזֶה סָאזַם.
יַכִּי יָארַם יַכִּי קָאסְת יָארוֹם
יַכִּי גֶרְיֶיה כּוֹנֶה בְּהָאל זָארוֹם
דוֹ צַ'שְׁמָאנַם בְּרָאה דָארַם תָא בִּיָאיִי
דֶל פּוֹר עָאה דָארַם תָא בִּיָאיִי
דוֹ צַ'שְׁמָאנַם דַרִי דָאלוֹן מוֹנְדֶה
דֶלַם פּוֹר הַסְרַת אָרְמוֹן מוֹנְדֶה
קַלַם סַר מִיכּוֹנַם אַז צ'וּבּ זִירֶה
פַרָאק תָא צַ'נְד כַּשַׁם אַי נוּר דִידֶה
פַרָאק תָא צַ'נְד כַּשַׁם נֶסְפַּם נַמוֹנְדֶה
קַרִיבּוֹן תַר שׁוֹדֶה אַז עַשְׁק דִידֶה
סְתָארֶה מִיגוּיַיד מָאה מַן כּוּ ?
רַפִיק הַם דַם הַמְרָאיי מַן כּוּ ?
רַפִיק הַם דַם הַמְרָאיי מַן רַפְתֶה בְּסוֹבְדָה
אַגַר סוֹבְדָה רַפְתֶה סוֹבְקָאת מַן כּוּ ?
דֶל מַן דַר קַרִיבִּי וָא נַמִישֶׁה
יַכִּי הַם דַרְד מַן פֵּיידָא נַמִישֶׁה
הַם דַרְד מַן דַר בָּאק שָׁאה הֶא
כְּלִיתַשׁ גוֹם שׁוֹדֶה דַרַש וָא נַמִישֶׁה
כַּבָּאבּ דַרְד בִּי דַרמוֹנַם הַמְסָאל
מַסָאל צַ'רְך פַלַק בִּי דַרְמוֹנַם הַמְסָאל.
מְסָאל קוֹמְרִי בָּאל שְׁכַּסְתֶה
קַפַס גוֹם כַּרְדֶה מָאדַר גָ'אן הֵיירוֹן מוֹנְדֶה
גוֹל סוֹרְכַם צְ'רָא אַז מַן רַמִידִי
מַגַר תוֹ הַרפִי בַּדִי אַז מַן שְׁנִידִי
מַן כֶּה הַרפִי בַּדִי בָּא תוֹ נַגוֹפְתַם
צֶ'רָא מֶר מַן אַז דֶל בְּרִידִי
גַ'פָא וְרַנְג' כָארִי בְּמוֹנְדֶה בָּא מַן
וְסִינֶה דָאק כָארִי בְּמוֹנֶה בְּדוֹשְׁמַנִי מַן
דְרַכְת גוֹל בּוּדַם כָארַם תוֹ כַּרְדִי
בְּחָאק כּוּצֶ'ה פָּאמָאלַם תוֹ כַּרְדִי.
תוֹ פּוֹנְדָארִי כֶּה סִיבּ סָאדֵיָאם מַן
תוֹ פּוֹנְדָארִי כֶּה תַרְקֶת כַּרְדַם מַן
תוֹ פּוֹנְדָארִי כֶּה מַן תוֹ רָא כַּרְדַם פְרָאמוּש
כֶּה הַר וַכְת דְלַם יָאדַת כּוֹנֶה כוּנַם זַנַת ג'וּש
מִיוֹן מָאדֵרָאהָא כּוּ מָאדַרִי מַן,
נְגִים קֵיימַתִי תָאג' סַרִי מַן ?
נְגִים קֵיימַתִי זַרְגַר נַדָארֶה
מוֹרְדֶה מָאדַר כֶּה בַּצֶ'ה נַדָארֶה.
סַרַת גַרְדַם כֶּה סַרְגַרְדוֹן צֶ'רָאיִי
גָאיִי גֶרְיוֹן גָאיִי כַנְדוֹן צֶ'רָאיִי ?
תרגום שירי קינה / על ידי האחיות תמר, זלפה ודינה כהן
לעת תפילת ערב נתקפתי געגועים
לבי התפקע, נזכר במולדת
לא יודע אם היה זה אבי או אחי
יבורך מי שהזכיר אותי.
לעצים יש צל ולנו אין
לכלם יש שכנים ולנו אין.
נלך לפני אלוקינו ונפיל תחינה
ממי שפלנו שאין לנו מזל ?
ראשי כואב, היכן אמי
שתחזיק בשתי ידיה את ראשי ?
אולי יתרפא כאב ראשי.
ענפי עץ העקרבון היו מפוצלים
העץ מפירוזה (אבן טורקיז) ועלים שלו מדבש
ביום שיַקִיר לִבָּהּ היה בדרך רחוקה
מְזוֹנָהּ של האם היה דם כְּבֵדָהּ
מולדתי, את רחוקה, ואני מרחוק, מולדתי,
מברך אותך היי שלום.
אני מברך, את תגידי "אמן!"
שפגישתנו לא תתעכב עד אין קץ
עצים מעל והתפוחים למטה
איזו עונה היתה זו שנפרדנו זה מזה ?
כל מי שהפריד ביני לבינך,
לא יראה אור ביום !
לא ימצא לחם חטים גם אם יקבץ נדבות !
ישקע כמו דג במצולות !
אני כפרתך, הו ורד צהוב שלי
השארת את החצר והבית עזובים
אם אדע מתי בני היקר יגיע
אשתול פרחים לאורך הדרך ורייחן בסמטא
אכתוב על דלת ועל קיר הבית.
לא נשאר ממני סימן,
אם ישאלו היכן הצל (כוונה לאדם חי בהיותו מטיל צל) שהיה בבית?
הגידו: עבר בגלל תלאות העולם.
גורלי, את פצעי פתחת לדמם,
הרחקת ממני את אהובי המתוקים.
רחוקים הם ואין לי אות מהם
אין לי מרגוע ביום ולא שינה בלילה.
רוצה לעוף ולהגיע אליך
כמה חַבָל שאין לי לא כנף ולא נוצה.
לבי היה משוגע והשתגע עוד יותר
היה חורבה ישנה ונהרס עוד יותר.
טרם הגליד הפצע שבלבי
ועל פצעי עלה פצע אחר.
למה אתה מסתתר ממני ?
למה אתה קורע את כְּבֵדִי ?
לבי אומלל מהפרידה
כְּבֵדִי נקרע מִפּרֵידָה כאילו טרף אותו כלב
גם כי אבכה, יגוני לא יפחת
בחורף, לא אוכל להשיג פרחים
אני לבדי ואין אף אחד איתי
כמו ענן נישא באוויר
כמו עופר שנפרד מאמו.
על אם דרכך אשב כמו עורב (שחור)
שפתי יבשות, ועל לשוני פצע צורב
מי שיביא מהעופר שלי ולו סימן אחד
אעניק לו סוס מקושט.
על דרכך אשב עייפה, עייפה
פרחי נרקיס אקטוף זֵרים, זֵרים
פרח הנרקיס שלי לא נותן ניחוחו
לבי לא יכול לשאת את הפרידה.
לעתים צוחקת על ימי הפגישה
לעתים בוכה על ימי הפרידה.
גורלי חתך את נתחי גופי
כשהפריד את חברי הקרוב ממני
מבטי על עץ השקד
אין לי מנוח ביום ולא שינה בַּלֵיל
לוּ אראה (את אהובי) ורק עוד פעם אחת
אָמוּת, ואין לי יותר שום משאלה.
צוארך כמו בקבוק זכוכית
הדאגה לך לא מָשָׁה מלבי
דאגתך בלבי הפכה לעץ
הִיכְּתָה שורשים והצמיחה ענפים
אני לבדי ושתי עיניי בוכיות, הו מזלי
אם הגורל גירש אותי ממולדתי
מֵהַר לְהַר ומתחנה לתחנה
לבי מודאג, הו גורל !
הָביאו לי מים לשתות!
בוא לְכָּרִי (ליד מיטתי) ביום מותי
תבוא לְכָּרִי ותראה אותי
איך את גופי היקר הפקדתי בידי הָאֵל!.
פרח צמא על מים תראה
כמוני רק בחלום תראה.
אני כפרתך, הו חטיף נבאט (ממתק) שלי !
אל תְעַנֶּה אותי כל עוד אני חיה
אל תְעַנֶּה אותי כי זה יגרום למותי
ואחרי שאמות, תתחרט.
נסעת רחוק, הִרחַקתָּ לכת
את לבי חוררת כמו כוורת
הו סוסי הלבן, אפנק אותך
את צוארך אקשט בתליון
אם אשוב לראותך עוד פעם אחת
אקשט את ראשך וגבך באבן טורקיז
אחד אוהבי ואחד שונא את אהובי
שמישהו יבכה למצבי האומלל!
שתי עיני נשואות לדרך עד שתגיע,
לבי מלא צער עד שתבוא.
שתי עיני נשואות אל המבואה
לבי נותר מלא ציפיה.
עיפרון אַחַדֵד מעץ הכַּמוֹן
מְאוֹר עֵינִי, עד מתי אסבול
עד מתי אסבול, לא נותר ממני החצי
מטפחתי רטובה מדמעות עיני.
הכוכב שואל: אַיֵה הירח שלי ?
חברי ורעי, היכן הוא ?
חברי ורעי הלך לסחור
אם הלך לסחור, היכן הַשַּׁי בשבילי ?
מרוב געגועים לבי לא יוכל להירגע
מישהו עם מכאוב כְּשֶׁלִי אין בנמצא
עם מכאוב כמכאובי נמצא בגן המלך
המפתח אבד והשער לא ייפתח.
נִצְלֵית מכאב ואין לי מזור
כמו מהפכת הגורל אין לי תרופה.
כמו צוצלת (ציפור) שבורת כנף
שאיבדה את הקן והָאֵם נותרה תמהה.
פרח אדום שלי, מדוע חמקת ממני ?
האם שמעת ממני מלים פוגעות ?
אני לא אמרתי לך שום מלה רעה
למה את חִיבָּתִי הֵסַרְתָ מלבך ?
נותרתי עם צרות ודאגות
ששונאי יוותרו עם לב שרוף!
הייתי שיח ורדים והפכת אותי לקוצים
ובעפר חוצות רמסת אותי
אתה חושב שאני תפוח חלק (בלי כתמי קישוט)
אתה חושב שעזבתי אותך
אתה חושב ששכחתי אותך
אך כל פעם שאזכור אותך, דמי רותח
בתוך כל האמהות, איה אמי,
אבן חן משובצת בכתר ראשי ?
אבן חן שאין לאף צורף
מתה האם שאין לה בן
אני כפרתך, למה אתה מתמהמה ?
למה לעתים אתה בוכה, ולעתים צוחק ?