שלוש כנריות
"כשאבא שלי חזר מקַנְדָהָאר הוא הביא לי שלוש כנריות בפעמון נצרים," סבתא מספרת לי בשפה שלה ומונה אותן אחת אחת:
"כנרית אחת בשביל שאלמד שירה,
כנרית שנייה בשביל שאהיה מספיק אמיצה לעוף מהכלוב, וכנרית שלישית בשביל שאלמד את אומנות המגע.
ואז אבא שלי הניח בכפות ידיי את הכנרית השלישית, שארגיש את פעימות הלב שלה."
כשאבא שלי מת הן בכו ועפו לדרכן." סבתא ממשיכה לספר לי ושואלת אותי בשפה שלה:
"ראית פעם דמעות של ציפורים?" אני מביטה בה ואוספת את דמעותיה בכף ידי הקטנה.
ובכל דמעה משתקפת ציפור שיר קטנה מקנדהאר.
(מתוך הספר "כותבת במקל של כורכום)