על הדסתק
מתוך ספרו של אהרן בצלאל "להניח ברכה"
בהוצאת מכון בן צבי (עמוד 45):
"...ללימוד הכתיבה הייתה לנו מחברת מיוחדת, דַסְתָק, שבה כתבנו גם שירי שבת ושירי חגים. מחברות מוכנות לא היו והיינו צריכים להכין את הדסתק בעצמנו.
היינו קונים גיליון גדול של נייר, מקפלים אותו לגדל של 10X15ס"מ ובמרכז הקיפול שנוצר מעבירים כמה תפרים עם חוט ומחט, חותכים את שולי הגיליונות המקופלים, מקשטים אותם - והרי מחברת."
מתוך ספרו של בן-ציון יהושע-רז "מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן"
בהוצאת ביאליק (עמוד 250) :
"מרגע שלמד הנער היהודי באפגאניסתאן קרוא וכתוב, הכשירוהו רבותיו לכתיבה תמה וקרבוהו לשירה ולפיוט העבריים, שאותם למד להעתיק ולתרגם – אחד מקור ואחד תרגום. לפנקס האישי שליווה את היהודי האפגאני, ניתן השם הפרסי 'דאסתאכּ' ובו ליקט כל תלמיד פיוטים שליווהו בכל עת. יש ו'דאסתאכים' עברו מאב לבנו עד כמה דורות, וכל דור הלך והוסיף משלו. כמה מן המעתיקים הוסיפו גם מפרי רוחם. במועדי השנה, בעיקר בימי שבת ומועד, ובאירועים שבמחזור חיי אדם פרצה השירה ממעמקיו. הפיוטים עסקו רובם ככולם באהבת ירושלים וארץ ישראל, שדימו אותן לאהובה נחשקת וליונת געגועים..."
בכתבה נביא את סיפורם של דסתקים של שני יהודים מהראט,
דסתק אר'אג'אן אלישע בן מישאל בצל (בצלאל) אשר נולד בהראט, אפגניסטן, היה צייר מחונן והשלים את כתיבת הדסתק בשנת תרע"ג (1913). הדסתק מצוי היום בידי בנו שלמה חיים בצלאל.
דסתק אר'אג'אן עמנואל בן שלום בן אליהו יקותיאל , אשר נולד בהראט שבאפגניסטן ונפטר
ביום שמיני עצרת, כ"ב בתשרי תשל"ח (04.10.1977).
הדסתק מצוי היום בידי נכדו זאב שמואל יקותיאל.
דסתק אראג'אן עמנואל יקותיאל נמסר ע"י נכדו זאב יקותיאל בן רחל ואלנתן יקותיאל לגב' יעל אוקון
מנהלת המחלקה לכתבי יד באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן נמסרו הקלטות משנת 1970 של פיוטים, תפילות וקריאת פרקי אבות מפי אראג'אן עמנואל יקותיאל לד"ר גילה פלם מנהלת ארכיון הצליל הלאומי (הפונותיקה) באוניברסיטה העברית בירושלים.
האוניברסיטה מתכננת להכין פרוייקט מיוחד אודיויזואלי המשלב את ההקלטות ואת דפי הדסתק.