בהוצאת מכון בן צבי (עמוד 45):

"...ללימוד הכתיבה הייתה לנו מחברת מיוחדת, דַסְתָק, שבה כתבנו גם שירי שבת ושירי חגים. מחברות מוכנות לא היו והיינו צריכים להכין את הדסתק בעצמנו.

היינו קונים גיליון גדול של נייר, מקפלים אותו לגדל של 10X15ס"מ ובמרכז הקיפול שנוצר מעבירים כמה תפרים עם חוט ומחט, חותכים את שולי הגיליונות המקופלים, מקשטים אותם - והרי מחברת." 

 

בהוצאת ביאליק (עמוד 250) :

 "מרגע שלמד הנער היהודי באפגאניסתאן קרוא וכתוב, הכשירוהו רבותיו לכתיבה תמה וקרבוהו לשירה ולפיוט העבריים, שאותם למד להעתיק ולתרגם – אחד מקור ואחד תרגום. לפנקס האישי שליווה את היהודי האפגאני, ניתן השם הפרסי 'דאסתאכּ' ובו ליקט כל תלמיד פיוטים שליווהו בכל עת. יש ו'דאסתאכים' עברו מאב לבנו עד כמה דורות, וכל דור הלך והוסיף משלו. כמה מן המעתיקים הוסיפו גם מפרי רוחם. במועדי השנה, בעיקר בימי שבת ומועד, ובאירועים שבמחזור חיי אדם פרצה השירה ממעמקיו. הפיוטים עסקו רובם ככולם באהבת ירושלים וארץ ישראל, שדימו אותן לאהובה נחשקת וליונת געגועים..."

בכתבה נביא את סיפורם של דסתקים של שני יהודים מהראט,

דסתק אר'אג'אן אלישע בן מישאל בצל (בצלאל) אשר נולד בהראט, אפגניסטן, היה צייר מחונן והשלים את כתיבת הדסתק בשנת תרע"ג (1913). הדסתק מצוי היום בידי בנו שלמה חיים בצלאל. 

 

דסתק אר'אג'אן עמנואל בן שלום בן אליהו יקותיאל , אשר נולד בהראט שבאפגניסטן ונפטר

ביום שמיני עצרת, כ"ב בתשרי תשל"ח (04.10.1977).

הדסתק מצוי היום בידי נכדו זאב שמואל יקותיאל.

דסתק אראג'אן עמנואל יקותיאל נמסר ע"י נכדו זאב יקותיאל בן רחל ואלנתן יקותיאל לגב' יעל אוקון

מנהלת המחלקה לכתבי יד באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן נמסרו הקלטות משנת 1970 של פיוטים, תפילות וקריאת פרקי אבות מפי אראג'אן עמנואל יקותיאל לד"ר גילה פלם מנהלת ארכיון הצליל הלאומי (הפונותיקה) באוניברסיטה העברית בירושלים.  

האוניברסיטה מתכננת להכין פרוייקט מיוחד אודיויזואלי המשלב את ההקלטות ואת דפי הדסתק.

להלן שני קטעי וידאו בהם מדפדף שלמה בצלאל (בנו של מולא אר'אג'אן אלישע בצל) בדסתק, מראה ומסביר לנו את תכנו. מלבד פרקי אבות, שירי שבת וחגים ,שירי חתנים ,פרקים מהגדת פסח עם תפסיר,סיפור חנה ושבעת בניה ואגדת עליית משה למרום.

יש בדסתק גם את סיפור של סתת האבן, הסָנְגטֵרָש, סיפור בחרוזים כיצירה שירית אחת גדולה. בנוסף יש בדסתק זה את סיפור עקידת יצחק, חד גדיא, שירים נוספים של פסח, שיר לט"ו בשבט כנראה של שלמה אבן גבירול ושירי אהבה וגעגועים לירושלים.

בכל תחילת פרק מפרקי האבות יש ציור של ריבוע עם פרחים בצבעי כחול ואדום כשבמרכז הריבוע ציטוט השורה הראשונה בפרק. בסוף הפרק בדרך כלל מצויין: תם ונשלם...שם המחבר עם כינויי הענווה המקובלים ותאריך הכתיבה. גם כאן עיטר התלמיד את החתימה במיטב כישרונו.

להלן מספר קטעי וידאו בם מספר זאב יקותיאל על הדסתק ותכנו.  

(זאב קורא קטע קצר מפרקי אבות, ואומר "מקִימין" במקום "מקיימין"

יסולח לו על התרגשותו ממעמד ההנצחה).

כאמור, להנצחת זכרו של הסבא אר'אג'אן עמנואל יקותיאל בן שלום בן אליהו , למען הקהילה האפגנית ולמען שמירת נכס תרבות זה בבית הספרים הלאומי בירושלים מסר נכדו זאב יקותיאל בן רחל ואלנתן יקותיאל את הדסתק לגב' יעל אוקון מנהלת המחלקה לכתבי יד באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן מסר הקלטות משנת 1970 של פיוטים תפילות וקריאת פרקי אבות מפי אר'אג'אן עמנואל יקותיאל לד"ר גילה פלם מנהלת ארכיון הצליל הלאומי (הפונותיקה) באוניברסיטה העברית בירושלים. 

האוניברסיטה תשלב בפרוייקט אודיויזואלי יוצא דופן את ההקלטות ואת דפי הדסתק בהתאמה.