תערוכת היחיד של האמן דוד לואיס מציגה מגוון נושאים ותקופות מעבודתו כאמן- ציורי נוף, אבסטרקט, פורטרטים וציורים קונספטואליים. תערוכתו של דוד לואיס חושפת את הנושאים המשתלבים זה בזה ומתווכחים זה עם זה, שוב ושוב, בחייו כיוצר- החומר, היצירה והמחשבה.
"אומנות הציור היא מאבק עם הצבע שיעשה רצוני. לשחק עם חומרי ציור אחרי שעיינתי בהם ובתרכובותיהם, וטחנתים היטב הדק-הדק היטב וחוזר כל פעם בהרהורָים על אלוהות. לבן ,זהוב, אדום, שחור , לבן , אבץ, אדום ונציאני , צהוב אוקר, שחור כחלחל -בתקוה שאעלה על הצירוף הנכון הקסום שידליק את ליבי ואת לב זולתי כאחד..."
עבודתו של לואיס מתחילה מטחינת הצבע ובישול השמן, ממשיכה בבחירת איזון הרמוני בצבעים ומסתיימת בתחימת הקווים ליצירה מלאת שכל ורוח.
"אני לומד, לומד, ולא מבין, עד שהבלתי ידוע מדלג כהרף עין והופך להארה-פנימית טרם אבינהו. יש פה סוד שאותו חיפשו עוד מזמנים שאומנים ידעו איך לזכך שמן פשתן ולהשהותו עשרים שנים טרם שימושו. משהו אלוהי מסתתר פה"
היצירה הינה כלי שיח - היא חולקת מחשבות ולבטים ואמונות. הרגע היקר מפז של חיבור בן הצופה והאמן משהה את הבלתי מושג טרם יחלוף. בשביל דוד לואיס היצירה היא לימוד משותף וחיפוש משותף באמצעות החומר.