רחל ולוי נומדר
רחל ולוי (הלוי) נומדר
הנכד תמיר ערך את החלק הראשון של הכתבה, בה הביא את תולדות חיי המשפחה.
כאן אנו מביאים את חלק ב' בסיפור המשפחה.
ראיינו: צילה זן-בר צור, ד"ר רותי יעקובי, אתי עמית
בפברואר 2011, נסענו לפגוש את רחל בביתה. רחל גרה בקריית שלום , אחד ממעוזי האפגנים התל-אביבים.
כצפוי, קיבלה אותנו רחל אשת החיל בחיוכים ובשמחה בביתה.
צילומים מנישואיה המאושרים ללוי מעטרים את הקירות. רחל ערכה לפנינו שולחן כיד המלך עם
פלוב קָ'אבֵּלִי בטעם של מן, ושפעה סיפורים וזיכרונות . רחל סיפרה על פגישות החברים בכל מוצאי שבת, כמו עם רחל ואלנתן יקותיאל. לוי ניגן בפיאנו, רחל תופפה בדאיירה וכמו שמעידה רחל יקותיאל:
"מפגשים שהעיקר בהם היה היחד, הרעות והמשותף לעולים החדשים - ישנים שבהם עלו צלילי מוסיקה וניחוחות אוכל מוכרים ואהובים"
רחל נומדר ורחל יקותיאל בעת שמחה
לוי ורחל ז"ל
פלוב קָ'אבֵּלִי שהכינה רחל
עוגיות שקרי לפורים עם עוגיות "זֵפלֵה אָרוּס", כלומר "צמות הכלה"
בפגישה שהתקיימה לפני פורים קיבלנו מתכונים של עוגות שֵקֵרִי וגוֹרוֹטִי לפורים ודפדפנו בתמונות המשפחה . רחל הראתה לנו את שפעת בגדי החתן והכלה שתפרה בעצמה, וגם הלבישה אותנו בהם, בגדים יפים שאת חלקם הכינה לצילומי תיעוד טקס הנישואין האפגני והטקסים הנלווים אליו שנערכו ע"י אוניברסיטת בר-אילן.
מימין: צילה זן-בר, רחל נומדר, רותי יעקבי
מימין: אתי עמית ,רחל נומדר, צילה זן-בר בחלקי לבוש חתן וכלה
אתי עמית בתלבושת הכלה שתפרה רחל וצילה זן-בר בתלבושת החתן
רותי יעקבי עם תלבושת כלה מלאה.
את השמלה והכובע תפרה רחל
טקס הנישואין האפגני שצולם ע"י אוניברסיטת בר- אילן הוא סרט תיעודי מרתק המראה את כל שלבי החיזור ומשלחות החַאזֵנְדֶה מהרגע בו החלו לחשוב על הכלה המיועדת, דרך החיזור, המשא והמתן, השכנוע, ערב החינה, השירה, הכיבוד, כלי הנגינה, הצ'ובאזי, הקפיצה מעל האש, המקווה, ההכנות לחתונה הכולל ספירת המוזמנים ע"י גרגרי חומוס, והחתונה עצמה, 7 ברכות, שבת חתן, המסיבה לאם הכלה ועוד.
רחל נומדר סייעה רבות בכל ארגון החתונה, הבגדים, התכשיטים, מערכות הכלים, הופיעה בעצמה כסבתא של הכלה, כשהכלה היא נכדתה ואם הכלה היא בתה.
טַפֵּש
התכשיט טַפֵּש הניתן לכלה ביום נישואיה
מערכת הכלים אשר שימשה בקבלות הפנים לחתן ולכלה בתיעוד באוניברסיטת בר-אילן
זַארַאק , אותו הכינה רחל בעצמה, נקשר למצח הכלה
כשהתארחנו בביתה, הראתה לנו את הצ'אדור אשר תפרה בעצמה. הנכדים ביקשו תחפושת, הסבירה. התמונות שלפניכם מדברות בעד עצמן. הקלטנו את רחל ואת זיכרונותיה, ואנו מקווים להעלות בהקדם חלק מן הראיון.
רחל בצ'אדור אותו תפרה בעצמה
והנכדות...
נכדותיה של רחל, שתחיינה: 2 התמונות העליונות הן הנכדה אסטל, והתמונה התחתונה היא רחלי של שמעון
חלק א' - מאת הנכד תמיר
תולדות המשפחה
החיים באפגניסטן
רחל נומדר לבית נעמת
רחל נולדה בשנת 1934 ליוכבד (לבית גול) ויוסף נעמת ז"ל.
יוסף נעמת, אביה של רחל
אחיה של רחל :
1. אבא נעמת ז"ל - נולד בשנת 1919. נישא לרבקה לבית גול באפגניסטן. נפטר בשנת 1995
2. חיים יצחק נעמת ז"ל - נולד בשנת 1924 או 1926. נישא לידידה (נן חנאם) בגיל 18 באפגניסטן. נהרג בדרכו לישראל בתאונת דרכים יחד עם כל בני משפחתו.
3. אהרון נעמת - נולד בשנת 1930. נישא ללוסיה בישראל.
4. אברהם נעמת - נולד בשנת 1932. נישא לרבקה בישראל.
5. מרים נעמת נולדה בשנת 1937. נישאה לשלמה טקץ בישראל.
שורה תחתונה מימין: חיים נעמת שנהרג בתאונת דרכים בדרכו לארץ, לצידו לוי נומדר
אביה של רחל, יוסף נעמת, נולד באפגניסטן ובגיל 12 נסע לרוסיה. חזר לאפגניסטן בגיל 22. סחר בעסקי זהב ובהמשך עבר לעסקי בדים והיה בעל חנות גדולה בעיר הראת.
האם יוכבד הייתה עקרת בית.
לוי (הלוי) נומדר
לוי נולד בטשקנט בשנת 1932 לזילפה (לבית בצלאל) וליוסף נומדר. נפטר בשנת 1992 ממחלה קשה.
אחיו של לוי:
1. שרה- נישאה לאברהם אשקרי באפגניסטן.
2. מתתיהו- עלה לישראל בשנת 1950, יחד עם רחל ולוי נומדר. חלה בשיתוק ילדים והיה משותק כל חייו.
3. אהרון- נישא לג'נט בישראל.
4. מאיר- נישא לעדינה בישראל.
5. רחל- נישאה ליעקב שמש בישראל.
6. מלכה (מלי)- נולדה באפגניסטן.
אביו של לוי, יוסף נומדר, נולד בטשקנט. עסק בסחר פרוות.
האם, זילפה הייתה עקרת בית.
המשפחה עברה להתגורר בהראת שבאפגניסטן לאחר רדיפות השלטונות , כשלוי היה בן 3.
לאחר שעברו להתגורר באפגניסטן, יוסף נומדר המשיך לעבוד בסחר פרוות ופתח בהמשך חנות כלבו.
לוי - מוקף בעיגול - עם אנשים בהראט
החתונה
רחל ולוי ביום נישואיהם בהראט, אפגניסטן, 1948
רחל ולוי נישאו בשנת 1948 בהראט, אפגניסטן.
כשרחל הייתה בת 12 סבתו של לוי הבחינה בה בבית הכנסת בתפילת ראש השנה ושאלה אותה מספר שאלות. הסבתא פנתה לאימו של לוי, וסיפרה על הילדה הטובה "שמתאימה ללוי".
בחג הסוכות באותה שנה, אביו של לוי יחד עם לוי הגיעו לבקר את המשפחה של רחל. המטרה של לוי הייתה לראות את רחל. אולם, מאחר ורחל התביישה לצאת מהחדר ולהגיש לאורחים, לוי לא ראה אותה באותו יום.
בערב שמחת תורה, רחל הלכה עם חברותיה לבית הכנסת ללא כיסוי פנים. לפני בית הכנסת רחל ראתה את לוי מדבר עם אחיה אברהם, והסתירה מייד את פניה. לוי חייך ואמר לרחל כי "ראה אותה".
כשבוע לאחר מכן החלו להגיע "שליחים" לבית משפחת רחל כדי לבקש את ידה. אחד השליחים היה ראש הקהילה היהודית בעיר ואביו של לוי, יוסף, אמר באותה פגישה כי לא יעזוב עד שיקבל הסכמת משפחת רחל להשיא את רחל ללוי.
טרם קבלת ההסכמה מאביה של רחל, פנה האחרון לרחל ושאל את דעתה. מאחר ולא ענתה התפרש הדבר כהסכמה ורק אז חילקו את ה"שִירִינִי" (ממתקים לחתן).
במוצאי שבת נשלחו ממתקים ואוכל מביתו של לוי למשפחתה של רחל והייתה ארוחה משותפת לשתי המשפחות ללא החתן המיועד.
לאחר מספר חודשים עשו טקס אירוסין בביתה של רחל. לוי ורחל ראו זה את זה ולוי נתן לרחל טבעת זהב ומשפחתו נתנה לרחל מטבעות זהב, בגדים, איפור ועוד.
תמונה ששלח לוי לרחל לאחר אירוסיהם
כמו כן, היה טקס אירוסין בביתו של לוי, ללא נוכחותה של רחל, ולוי קיבל במעמד זה מתנות שונות כמו חליפה, שעון ועוד.
לאחר טקס האירוסין רחל ולוי נפגשו מספר פעמים בסתר.
כ-4-5 חודשים לאחר טקס האירוסין קיימו את טקס החינה.
הוזמנו כ-200-300 איש לביתה של רחל וניתנו לרחל מתנות שונות.
למחרת, ל' סיון שנת 5708 (6.7.1948) בשעת הצהרים התקיים טקס החתונה בביתה של רחל. לוי צם טרם החתונה. הרב המחתן היה מולא יחזקאל גרג'י. בערב אותו יום הייתה מסיבת החתונה בביתו של לוי. בדרך לביתו של לוי, בעודה צועדת ברחוב, לוי דרך על רגלה של רחל, על פי המנהג, "כדי שתהיה אישה ממושמעת".
לאחר החתונה רחל עברה לגור בביתו של לוי.
עליה לארץ ישראל
בני הזוג נומדר עלו לישראל בסוף שנת 1950.
יחד עמם עלה בנם שמעון, זילפה סבתו של לוי, ומתתיהו, אחיו של לוי.
העולים לישראל: שורה עליונה מימין לשמאל: רחל נומדר, שמעון בנה, לוי נומדר,
שורה תחתונה מימין: זילפה סבתו של לוי, מתתיהו אחיו של לוי
במשפחה שמעו על ארץ ישראל ועל הקמת המדינה מהרדיו, מבית הכנסת ומסיפורים של חברי הקהילה ששמרו על קשר עם יהודים בישראל. העלייה לישראל נחשבה לדבר טוב. סיבה נוספת שדחפה אותם לעלות ארצה הייתה רציחתן של 3 נשים בבית הכנסת על ידי שני מוסלמים. לאחר מקרה זה שני הרוצחים הוצאו להורג ובכל בית יהודי הציבו שומרים.
לאחר שקיבלו אשרה לעליה מהממשלה, נסעו מהראת למשהד משך יומיים - שלושה כולל עצירות בדרך. המתינו כ - 20 יום במשהד.
ממשהד נסעו כיומיים לטהרן והמתינו שם כ-8 ימים. בטהראן שולם שוחד לטובת קבלת כרטיס טיסה בנוהל מזורז (במקום להמתין כחצי שנה- שנה לעליה). הגיעו לישראל בטיסה,
עם 10 לירות בלבד בכיסם.
רחל ולוי עם שמעון בנם בעת הגעתם לישראל
מגורים בישראל
1950: בנה של הסבתא עימה עלו, בנימין, לקח את בני המשפחה לבית בו התגוררו ברחוב אלנבי בתל אביב. הם גרו שם כחודש וחצי.
מתתיהו הועבר לביה"ח "מלבן" שם גר כל חייו עד מותו בשנת 1999.
1950-1952: רחל ולוי נומדר מכרו שטיח פרסי שהיה ברשותם בסכום של 200 לירות ורכשו מכוֹלָת עץ ("ארגז" בגודל של 7.5 מטר X 2.5 מטר) בשכונת הארגזים בתל אביב. הם גרו במכולה זו כשנה וחצי ללא חשמל, ללא מים (נקודת המים הקרובה היתה במרחק 500 מטר), ובלי שירותים ומקלחת. במכולה זו נולדה הבת, ציפי.
בתקופה זו לוי עבד בממכר קרח עם סוס ועגלה
רחל באותם ימים
התקופה זכורה כתקופה קשה בעיקר בשל הגשם שהיה חודר דרך קירות העץ של המכולה. לאחר הבאת התינוקת שזה עתה נולדה, ציפי, מביה"ח, הניחו את מיטתה מתחת למיטת ההורים כדי שלא תירטב, עד לתיקון התקרה.
1952-1959: המשפחה התגוררה 7 שנים בדירת חדר בשכונת התקווה ברחוב העין 38 בתל אביב.
הם קיבלו מאביו של לוי 500 לירות ושכרו בדמי מפתח את הדירה בעלות 6 לירות לחודש.
באותה תקופה עבד לוי בהובלות עם תלת אופן ורחל עבדה במשק בית.
אז נולדו 3 הילדים האחרים: יפית, יעקב ואילנה.
בני הזוג חסכו כסף ורכשו במחיר 1000 לירות אופנוע. באמצעות האופנוע ביצע לוי הובלות רבות יותר.
לוי בעת חזרתו ממלחמת סיני
1959-1966: חסכו רחל ולוי את כספי עבודתם ורכשו דירת 2 חדרים עם גג ובו 2 חדרים קטנים נוספים בשכונת התקווה, ברחוב נתן. בדירה זו הם גרו 7 שנים נוספות.
באותה תקופה לוי עבד כמוביל ואחראי הזמנות של חברת פלסטיק. בהמשך הבעלים נפטר והחברה נסגרה.
בשנת 1964 רחל ולוי רכשו מכונה לעבודה בפלסטיק (לחיתוך, קביעת גיזרה והלחמה) ופתחו את חברת "לוי פלסט". הם עבדו על גג הבית בו גרו.
1966-1972: בשנת 1966 רכשה המשפחה דירה בקומת קרקע בקריית שלום, שד' ישראל גורי מספר 3. חלק מהבית שימש למגורים וחלקו האחר לעסק.
בהמשך הוסיפו מכונות נוספות לייצור מוצרי פלסטיק שרכשו בגרמניה.
רחל שימשה כמנהלת העבודה ולוי כאחראי על ההזמנות ושמירת הקשר עם הלקוחות.
בשנת 1972 רכשו את הדירה שמעליהם ועברו לגור בדירה זו כשהעסק התרחב ונשאר בקומת הקרקע.
כרטיס הביקור של המפעל
רחל עובדת עם מכונת ההלחמה במפעל הפלסטיק
ילדיהם של רחל ולוי
לבני הזוג נולדו 5 ילדים:
1. שמעון - נולד באפגניסטן בשנת 1950. לו 3 ילדים: מרק, רחלי ובר.
2. ציפי- נולדה בישראל בשנת 1952. נישאה למוטי ליבוביץ. להם 3 ילדים: תמיר, אסף ולירון.
3. יפית- נולדה בישראל בשנת 1953. נישאה לשלמה אורבך. להם 3 ילדים: רותם, הדר ואורן.
4. יעקב- נולד בישראל בשנת 1954. לו 6 ילדים: לימור, יניב, שרונה, עומרי, רפאל ורומי.
5. אילנה- נולדה בישראל בשנת 1958. לה 4 ילדים: אלעד, סימה, רחלי ומיכל.
ילדי רחל ולוי, מימין לשמאל: שמעון, ציפי, יפית, יעקב, אילנה
משפחת נומדר המורחב
שורה עליונה משמאל לימין: לוי, אהרון אחיו, רחל אחותו, מאיר אחיו, מלכה אחותו
שורה אמצעית משמאל לימין: רחל נומדר, הסבתא, זילפה אמו של לוי, יוסף אביו של לוי,
שורה תחתונה: שמעון בנם של רחל ולוי, יפית בתם ציפי בתם
מעורבות המשפחה בקהילה האפגנית
רחל ולוי היו ידועים כאנשי חברה המעורים היטב בחיי הקהילה האפגנית בתל אביב.
החברים היו נפגשים בהזדמנויות שונות לשיר, לנגן ולשמוח.
בתמונה: אהרון (מחזיק בסנטר חברו) עם חברים בעת שמחה, אברהם נשיא מימין מרים כוסית
כמו כן בתמונה לוי נומדר (משמאל לאהרן נומדר), רחל נומדר (מימין לאהרן), רפאל עמרם
(בחליפה ליד אברהם נשיא), יששכר קורט ואר'אג'אן כהן (סאבזאק)
לאחר מותו של לוי בשנת 1991 תרמה רחל ספר תורה לזכרו. ספר התורה נמצא בבית הכנסת בקרית שלום בו היה אברהם, אחיה של רחל, גבאי ראשי.
תרומת ספר תורה לזכרו של לוי נומדר. משמאל רחל נומדר, שמעון בנה וסופר הסת"ם
הנצחת המורשת
בשנת 1997 פנתה אל רחל אוצרת תערוכות במוזיאון ישראל, גב' נעם ברעם בן יוסף, וביקשה סיוע בהקמת תערוכת אודות החיים באפגניסטן "בואי כלה". רחל נרתמה למשימה בחפץ לב ובהמשך קוימו פגישות רבות בהן רחל סיפרה על החיים באפגניסטן ומנהגי העדה שם. בתערוכה שולבו חפצים רבים שנתרמו למוזיאון על ידי רחל. לאות תודה התפרסמה תמונתם של רחל ולוי ביום חתונתם על שער קטלוג התערוכה "בואי כלה" בהוצאת מוזיאון ישראל .
שער קטלוג התערוכה "בואי כלה", מנהגי אירוסין וחתונה של יהודי אפגניסתאן בהוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים. בתמונת השער, רחל ולוי נומדר ביום חתונתם בהראט
בשנת 2003 השתתפה רחל בסרט אודות החיים באפגניסטן ושחזור חתונה אפגנית מטעם אוניברסיטת בר אילן.
בעת שחזור טקס החתונה באפגניסטאן
מתופפת בדאיירה
הצ'וּבּוֹזִי, ריקוד המקלות בחתונה
רחל בתלבושת המסורתית
רחל, בעת טקס חינה אפגאני אותו הוזמנה להפיק עבור כלה ממוצא אפגני המתגוררת בצרפת.
כמו כן סייעה רחל במחקר שביצע בועז דוידוף בנושא מוסיקה של יהודי אפגניסטן שפורסם ברבעון "פעמים".
רחל נומדר הלכה בי"ב בכסלו תשע"ה לעולמה. אשה רבת פעלים שעשתה רבות למען האדיר את מורשת העדה. תמונת חתונתה מתנוססת על שער חוברת מוזיאון ישראל "בואי כלה". שחזרה ביחד עם צוות אפגנים את "חתונה אפגנית" ע"י אוניברסיטת בר אילן.
בית העלמין חולון.
יהי זכרה ברוך!